暂无该语言译本，正在显示English。
20
1
וַיְהִ֣י אַחֲרֵי־כֵ֡ן בָּ֣אוּ בְנֵי־מוֹאָב֩ וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן וְעִמָּהֶ֧ם ׀ מֵהָעַמּוֹנִ֛ים עַל־יְהוֹשָׁפָ֖ט לַמִּלְחָמָֽה׃
And it came to pass after this, that the children of Moab, and the children of Ammon, and with them some of the Ammonites, came against Jehoshaphat to battle.
2
וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּגִּ֤ידוּ לִיהֽוֹשָׁפָט֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֣א עָלֶ֜יךָ הָמ֥וֹן רָ֛ב מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם מֵאֲרָ֑ם וְהִנָּם֙ בְּחַֽצְצ֣וֹן תָּמָ֔ר הִ֖יא עֵ֥ין גֶּֽדִי׃
Then there came some that told Jehoshaphat, saying: ‘There cometh a great multitude against thee from beyond the sea from Aram; and, behold, they are in Hazazon-tamar’—the same is En-gedi.
3
וַיִּרָ֕א וַיִּתֵּ֧ן יְהוֹשָׁפָ֛ט אֶת־פָּנָ֖יו לִדְר֣וֹשׁ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקְרָא־צ֖וֹם עַל־כׇּל־יְהוּדָֽה׃
And Jehoshaphat feared, and set himself to seek unto the LORD; and he proclaimed a fast throughout all Judah.
4
וַיִּקָּבְצ֣וּ יְהוּדָ֔ה לְבַקֵּ֖שׁ מֵיְהֹוָ֑ה גַּ֚ם מִכׇּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה בָּ֖אוּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃
And Judah gathered themselves together, to seek help of the LORD; even out of all the cities of Judah they came to seek the LORD.
5
וַיַּעֲמֹ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט בִּקְהַ֧ל יְהוּדָ֛ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה לִפְנֵ֖י הֶחָצֵ֥ר הַחֲדָשָֽׁה׃
And Jehoshaphat stood in the congregation of Judah and Jerusalem, in the house of the LORD, before the new court;
6
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וְאַתָּ֣ה מוֹשֵׁ֔ל בְּכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וּבְיָֽדְךָ֙ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין עִמְּךָ֖ לְהִתְיַצֵּֽב׃
and he said: ‘O LORD, the God of our fathers, art not Thou alone God in heaven? and art not Thou ruler over all the kingdoms of the nations? and in Thy hand is power and might, so that none is able to withstand Thee.
7
הֲלֹ֣א ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ הוֹרַ֙שְׁתָּ֙ אֶת־יֹֽשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִלִּפְנֵ֖י עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽתִּתְּנָ֗הּ לְזֶ֛רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהַבְךָ֖ לְעוֹלָֽם׃
Didst not Thou, O our God, drive out the inhabitants of this land before Thy people Israel, and gavest it to the seed of Abraham Thy friend for ever?
8
וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ לְךָ֧ ׀ בָּ֛הּ מִקְדָּ֖שׁ לְשִׁמְךָ֥ לֵאמֹֽר׃
And they dwelt therein, and have built Thee a sanctuary therein for Thy name, saying:
9
אִם־תָּב֨וֹא עָלֵ֜ינוּ רָעָ֗ה חֶ֘רֶב֮ שְׁפוֹט֮ וְדֶ֣בֶר וְרָעָב֒ נַעַמְדָ֞ה לִפְנֵ֨י הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וּלְפָנֶ֔יךָ כִּ֥י שִׁמְךָ֖ בַּבַּ֣יִת הַזֶּ֑ה וְנִזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ מִצָּרָתֵ֖נוּ וְתִשְׁמַ֥ע וְתוֹשִֽׁיעַ׃
If evil come upon us, the sword, judgment, or pestilence, or famine, we will stand before this house, and before Thee—for Thy name is in this house—and cry unto Thee in our affliction, and Thou wilt hear and save.
10
וְעַתָּ֡ה הִנֵּה֩ בְנֵי־עַמּ֨וֹן וּמוֹאָ֜ב וְהַר־שֵׂעִ֗יר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־נָתַ֤תָּה לְיִשְׂרָאֵל֙ לָב֣וֹא בָהֶ֔ם בְּבֹאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּ֛י סָ֥רוּ מֵעֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א הִשְׁמִידֽוּם׃
And now, behold, the children of Ammon and Moab and mount Seir, whom Thou wouldest not let Israel invade, when they came out of the land of Egypt, but they turned aside from them, and destroyed them not;
11
וְהִ֨נֵּה־הֵ֔ם גֹּמְלִ֖ים עָלֵ֑ינוּ לָבוֹא֙ לְגָ֣רְשֵׁ֔נוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר הוֹרַשְׁתָּֽנוּ׃
behold, they render unto us [evil], to come to cast us out of Thy possession, which Thou hast given us to inherit.
12
אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הֲלֹ֣א תִשְׁפׇּט־בָּ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֙נוּ֙ כֹּ֔חַ לִ֠פְנֵ֠י הֶהָמ֥וֹן הָרָ֛ב הַזֶּ֖ה הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֤א נֵדַע֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֥י עָלֶ֖יךָ עֵינֵֽינוּ׃
O our God, wilt Thou not execute judgment on them? for we have no might against this great multitude that cometh against us; neither know we what to do; but our eyes are upon Thee.’
13
וְכׇ֨ל־יְהוּדָ֔ה עֹמְדִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה גַּם־טַפָּ֖ם נְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶֽם׃ {ס}
And all Judah stood before the LORD, with their little ones, their wives, and their children.
14
וְיַחֲזִיאֵ֡ל בֶּן־זְכַרְיָ֡הוּ בֶּן־בְּ֠נָיָ֠ה בֶּן־יְעִיאֵ֧ל בֶּן־מַתַּנְיָ֛ה הַלֵּוִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אָסָ֑ף הָיְתָ֤ה עָלָיו֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה בְּת֖וֹךְ הַקָּהָֽל׃
Then upon Jahaziel the son of Zechariah, the son of Benaiah, the son of Jeiel, the son of Mattaniah, the Levite, of the sons of Asaph, came the spirit of the LORD in the midst of the congregation;
15
וַיֹּ֗אמֶר הַקְשִׁ֤יבוּ כׇל־יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וְהַמֶּ֖לֶךְ יְהוֹשָׁפָ֑ט כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָכֶ֗ם אַ֠תֶּ֠ם אַל־תִּֽירְא֤וּ וְאַל־תֵּחַ֙תּוּ֙ מִפְּנֵ֨י הֶהָמ֤וֹן הָרָב֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֥א לָכֶ֛ם הַמִּלְחָמָ֖ה כִּ֥י לֵאלֹהִֽים׃
and he said: ‘Hearken ye, all Judah, and ye inhabitants of Jerusalem, and thou king Jehoshaphat: thus saith the LORD unto you: Fear not ye, neither be dismayed by reason of this great multitude; for the battle is not yours, but God’s.
16
מָחָר֙ רְד֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם הִנָּ֥ם עֹלִ֖ים בְּמַעֲלֵ֣ה הַצִּ֑יץ וּמְצָאתֶ֤ם אֹתָם֙ בְּס֣וֹף הַנַּ֔חַל פְּנֵ֖י מִדְבַּ֥ר יְרוּאֵֽל׃
To-morrow go ye down against them; behold, they come up by the ascent of Ziz; and ye shall find them at the end of the valley, before the wilderness of Jeruel.
17
לֹ֥א לָכֶ֖ם לְהִלָּחֵ֣ם בָּזֹ֑את הִתְיַצְּב֣וּ עִמְד֡וּ וּרְא֣וּ אֶת־יְשׁוּעַת֩ יְהֹוָ֨ה עִמָּכֶ֜ם יְהוּדָ֣ה וִירוּשָׁלַ֗͏ִם אַל־תִּֽירְאוּ֙ וְאַל־תֵּחַ֔תּוּ מָחָר֙ צְא֣וּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃
Ye shall not need to fight in this battle; set yourselves, stand ye still, and see the salvation of the LORD with you, O Judah and Jerusalem; fear not, nor be dismayed; to-morrow go out against them; for the LORD is with you.’
18
וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכׇל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהֹוָֽה׃
And Jehoshaphat bowed his head with his face to the ground; and all Judah and the inhabitants of Jerusalem fell down before the LORD, worshipping the LORD.
19
וַיָּקֻ֧מוּ הַלְוִיִּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים וּמִן־בְּנֵ֣י הַקׇּרְחִ֑ים לְהַלֵּ֗ל לַֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל לְמָֽעְלָה׃
And the Levites, of the children of the Kohathites and of the children of the Korahites, stood up to praise the LORD, the God of Israel, with an exceeding loud voice.
20
וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצְא֖וּ לְמִדְבַּ֣ר תְּק֑וֹעַ וּבְצֵאתָ֞ם עָמַ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט וַיֹּ֙אמֶר֙ שְׁמָע֗וּנִי יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הַאֲמִ֜ינוּ בַּֽיהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וְתֵ֣אָמֵ֔נוּ הַאֲמִ֥ינוּ בִנְבִיאָ֖יו וְהַצְלִֽיחוּ׃
And they rose early in the morning, and went forth into the wilderness of Tekoa; and as they went forth, Jehoshaphat stood and said: ‘Hear me, O Judah, and ye inhabitants of Jerusalem; believe in the LORD your God, so shall ye be established; believe His prophets, so shall ye prosper.’
21
וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרְרִים֙ לַיהֹוָ֔ה וּֽמְהַלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
And when he had taken counsel with the people, he appointed them that should sing unto the LORD, and praise in the beauty of holiness, as they went out before the army, and say: ‘Give thanks unto the LORD, for His mercy endureth for ever.’
22
וּבְעֵת֩ הֵחֵ֨לּוּ בְרִנָּ֜ה וּתְהִלָּ֗ה נָתַ֣ן יְהֹוָ֣ה ׀ מְ֠אָֽרְבִ֠ים עַל־בְּנֵ֨י עַמּ֜וֹן מוֹאָ֧ב וְהַר־שֵׂעִ֛יר הַבָּאִ֥ים לִֽיהוּדָ֖ה וַיִּנָּגֵֽפוּ׃
And when they began to sing and to praise, the LORD set liers-in-wait against the children of Ammon, Moab, and mount Seir, that were come against Judah; and they were smitten.
23
וַ֠יַּעַמְד֠וּ בְּנֵ֨י עַמּ֧וֹן וּמוֹאָ֛ב עַל־יֹשְׁבֵ֥י הַר־שֵׂעִ֖יר לְהַחֲרִ֣ים וּלְהַשְׁמִ֑יד וּכְכַלּוֹתָם֙ בְּיוֹשְׁבֵ֣י שֵׂעִ֔יר עָזְר֥וּ אִישׁ־בְּרֵעֵ֖הוּ לְמַשְׁחִֽית׃
For the children of Ammon and Moab stood up against the inhabitants of mount Seir, utterly to slay and destroy them; and when they had made an end of the inhabitants of Seir, every one helped to destroy another.
24
וִיהוּדָ֛ה בָּ֥א עַל־הַמִּצְפֶּ֖ה לַמִּדְבָּ֑ר וַיִּפְנוּ֙ אֶל־הֶ֣הָמ֔וֹן וְהִנָּ֧ם פְּגָרִ֛ים נֹפְלִ֥ים אַ֖רְצָה וְאֵ֥ין פְּלֵיטָֽה׃
And when Judah came to the watch-tower of the wilderness, they looked upon the multitude; and, behold, they were dead bodies fallen to the earth, and there were none that escaped.
25
וַיָּבֹ֨א יְהוֹשָׁפָ֣ט וְעַמּוֹ֮ לָבֹ֣ז אֶת־שְׁלָלָם֒ וַיִּמְצְאוּ֩ בָהֶ֨ם לָרֹ֜ב וּרְכ֤וּשׁ וּפְגָרִים֙ וּכְלֵ֣י חֲמֻד֔וֹת וַיְנַצְּל֥וּ לָהֶ֖ם לְאֵ֣ין מַשָּׂ֑א וַיִּהְי֞וּ יָמִ֧ים שְׁלוֹשָׁ֛ה בֹּזְזִ֥ים אֶת־הַשָּׁלָ֖ל כִּ֥י רַב־הֽוּא׃
And when Jehoshaphat and his people came to take the spoil of them, they found among them in abundance both riches and dead bodies, and precious jewels, which they stripped off for themselves, more than they could carry away; and they were three days in taking the spoil, it was so much.
26
וּבַיּ֣וֹם הָרְבִעִ֗י נִקְהֲלוּ֙ לְעֵ֣מֶק בְּרָכָ֔ה כִּי־שָׁ֖ם בֵּרְכ֣וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה עַל־כֵּ֡ן קָרְא֞וּ אֶת־שֵׁ֨ם הַמָּק֥וֹם הַה֛וּא עֵ֥מֶק בְּרָכָ֖ה עַד־הַיּֽוֹם׃
And on the fourth day they assembled themselves in the valley of Beracah; for there they blessed the LORD; therefore the name of that place was called The valley of Beracah, unto this day.
27
וַ֠יָּשֻׁב֠וּ כׇּל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וִיהוֹשָׁפָ֣ט בְּרֹאשָׁ֔ם לָשׁ֥וּב אֶל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בְּשִׂמְחָ֑ה כִּֽי־שִׂמְּחָ֥ם יְהֹוָ֖ה מֵאוֹיְבֵיהֶֽם׃
Then they returned, every man of Judah and Jerusalem, and Jehoshaphat in the forefront of them, to go back to Jerusalem with joy; for the LORD had made them to rejoice over their enemies.
28
וַיָּבֹ֙אוּ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בִּנְבָלִ֥ים וּבְכִנֹּר֖וֹת וּבַחֲצֹֽצְר֑וֹת אֶל־בֵּ֖ית יְהֹוָֽה׃
And they came to Jerusalem with psalteries and harps and trumpets unto the house of the LORD.
29
וַֽיְהִי֙ פַּ֣חַד אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל כׇּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאֲרָצ֑וֹת בְּשׇׁמְעָ֕ם כִּ֚י נִלְחַ֣ם יְהֹוָ֔ה עִ֖ם אוֹיְבֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
And a terror from God was on all the kingdoms of the countries, when they heard that the LORD fought against the enemies of Israel.
30
וַתִּשְׁקֹ֖ט מַלְכ֣וּת יְהוֹשָׁפָ֑ט וַיָּ֧נַֽח ל֦וֹ אֱלֹהָ֖יו מִסָּבִֽיב׃ {פ}
So the realm of Jehoshaphat was quiet; for his God gave him rest round about.
So the realm of Jehoshaphat was quiet; for his God gave him rest round about.
31
וַיִּמְלֹ֥ךְ יְהוֹשָׁפָ֖ט עַל־יְהוּדָ֑ה בֶּן־שְׁלֹשִׁים֩ וְחָמֵ֨שׁ שָׁנָ֜ה בְּמׇלְכ֗וֹ וְעֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ מָלַ֣ךְ בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲזוּבָ֖ה בַּת־שִׁלְחִֽי׃
And Jehoshaphat reigned over Judah; he was thirty and five years old when he began to reign; and he reigned twenty and five years in Jerusalem; and his mother’s name was Azubah the daughter of Shilhi.
32
וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֛רֶךְ אָבִ֥יו אָסָ֖א וְלֹא־סָ֣ר מִמֶּ֑נָּה לַעֲשׂ֥וֹת הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
And he walked in the way of Asa his father, and turned not aside from it, doing that which was right in the eyes of the LORD.
33
אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ וְע֤וֹד הָעָם֙ לֹא־הֵכִ֣ינוּ לְבָבָ֔ם לֵאלֹהֵ֖י אֲבֹתֵיהֶֽם׃
Howbeit the high places were not taken away; neither as yet had the people set their hearts unto the God of their fathers.
34
וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֔ט הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בְּדִבְרֵי֙ יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֔נִי אֲשֶׁ֣ר הֹֽעֲלָ֔ה עַל־סֵ֖פֶר מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
Now the rest of the acts of Jehoshaphat, first and last, behold, they are written in the words of Jehu the son of Hanani, which is inserted in the book of the kings of Israel.
35
וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אֶתְחַבַּר֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה עִ֖ם אֲחַזְיָ֣ה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל ה֖וּא הִרְשִׁ֥יעַ לַעֲשֽׂוֹת׃
And after this did Jehoshaphat king of Judah join himself with Ahaziah king of Israel; the same did very wickedly;
36
וַיְחַבְּרֵ֣הוּ עִמּ֔וֹ לַעֲשׂ֥וֹת אֳנִיּ֖וֹת לָלֶ֣כֶת תַּרְשִׁ֑ישׁ וַיַּעֲשׂ֥וּ אֳנִיּ֖וֹת בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃
and he joined him with himself to make ships to go to Tarshish; and they made the ships in Ezion-geber.
37
וַיִּתְנַבֵּ֞א אֱלִיעֶ֤זֶר בֶּן־דֹּדָוָ֙הוּ֙ מִמָּ֣רֵשָׁ֔ה עַל־יְהוֹשָׁפָ֖ט לֵאמֹ֑ר כְּהִֽתְחַבֶּרְךָ֣ עִם־אֲחַזְיָ֗הוּ פָּרַ֤ץ יְהֹוָה֙ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֔יךָ וַיִּשָּׁבְר֣וּ אֳנִיּ֔וֹת וְלֹ֥א עָצְר֖וּ לָלֶ֥כֶת אֶל־תַּרְשִֽׁישׁ׃
Then Eliezer the son of Dodavahu of Mareshah prophesied against Jehoshaphat, saying: ‘Because thou hast joined thyself with Ahaziah, the LORD hath made a breach in thy works.’ And the ships were broken, that they were not able to go to Tarshish.
Miqra according to the Masorah · 许可协议: CC BY-SA · 来源
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · 许可协议: Public Domain · 来源
逐字对照 (Hebrew → English · Strong’s)
- וַיִּוָּעַץ֙yâʻatsto advise
- אֶלʼêlnear
- הָעָ֔םʻama people
- וַיַּעֲמֵ֤דʻâmadto stand
- מְשֹֽׁרֲרִים֙shîyrto sing
- לַיהוָ֔הYᵉhôvâhJehovah
- וּֽמְהַֽלְלִ֖יםhâlalto be clear
- לְהַדְרַתhădârâhdecoration
- קֹ֑דֶשׁqôdesha sacred place or thing
- בְּצֵאת֙yâtsâʼto go out
- לִפְנֵ֣יpânîymthe face
- הֶֽחָל֔וּץchâlatsto pull off
- וְאֹֽמְרִים֙ʼâmarto say
- הוֹד֣וּyâdâhphysically
- לַיהוָ֔הYᵉhôvâhJehovah
- כִּ֥יkîyvery widely used as a relative conjuncti
- לְעוֹלָ֖םʻôwlâmconcealed
- חַסְדּֽוֹchêçêdkindness
Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).
II Chronicles 20:21 in every translation
עברית · Miqra according to the Masorah
וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרְרִים֙ לַיהֹוָ֔ה וּֽמְהַלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
许可协议: CC BY-SA
English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)
And when he had taken counsel with the people, he appointed them that should sing unto the LORD, and praise in the beauty of holiness, as they went out before the army, and say: ‘Give thanks unto the LORD, for His mercy endureth for ever.’
许可协议: Public Domain
עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra
וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרֲרִים֙ לַיהוָ֔ה וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶֽחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַיהוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
许可协议: Public Domain
עברית · Tanach with Text Only
ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו
许可协议: Public Domain
עברית · Tanach with Nikkud
וַיִּוָּעַץ אֶל־הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַיהוָה וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת־קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
许可协议: Public Domain
English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein
And he counseled the people and he set up singers to the L rd and extollers of the glory of the Holy One to say, when (they) went out before the vanguard: "Give thanks to the L rd, for His lovingkindness endures forever!"
许可协议: CC BY
Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]
Après s’être concerté avec le peuple, Josaphat disposa des chanteurs en l’honneur de l’Éternel, pour le célébrer dans un saint apparat, en marchant à la tête de l’armée et en répétant: "Rendez grâces au Seigneur, car sa bonté est éternelle!"
许可协议: Public Domain
ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]
און ער האָט געהאַלטן אַן עצה מיטן פֿאָלק; און ער האָט געשטעלט זינגער צו גאָט װאָס זאָלן געבן אַ לױב אין הײליקער שײנקײט, בײַם אַרױסגײן פֿאַר די באַװאָפֿנטע, און זאָגן: גיט אַ דאַנק צו גאָט, װאָרום אױף אײביק איז זײַן חסד.
许可协议: Public Domain
Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]
Kaj li konsiliĝis kun la popolo, kaj li starigis kantistojn al la Eternulo, ke ili glorkantu en sankta ornamo, irante antaŭ la armitoj, kaj parolu:Gloru la Eternulon, ĉar eterna estas Lia favorkoreco.
许可协议: Public Domain
Commentary on II Chronicles 20:21
Ralbag (Gersonides)
עברית
ויעמד משוררים לה' וגו'. הנה נראה יהושפט כי אינו בוטח כי אם בה' יתברך ולזה כאשר היה יוצא לפני אנשי המלחמה העמיד משוררים לה' שהיו מהללים להדרת קדשו והיו מודים לה' יתברך על החסד שהבטיחם ובעת שהחלו לרנן ולהלל ה' יתברך נתן ה' לאויביהם רצון שהיו מארבים קצתם לקצתם ונתחדשה שנאה ביניהם עד שכבר עמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר שהיו עמם להחרים ולהשמיד ואחר שכלו להכות ביושבי שעיר סבב ה' יתברך לחדש שנאה בין בני עמון ובין מואב עד שכבר השחיתו איש את רעהו ובזה היו כמו עוזרים לישראל:
On Your Way · 许可协议: Public Domain · Full commentary on Sefaria