暂无该语言译本，正在显示English。
18
1
וַיִּפְקֹ֣ד דָּוִ֔ד אֶת־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיָּ֣שֶׂם עֲלֵיהֶ֔ם שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃
And David numbered the people that were with him, and set captains of thousands and captains of hundreds over them.
2
וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת־הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד־יוֹאָב֙ וְ֠הַשְּׁלִשִׁ֠ית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י {ס} וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם־אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם׃
And David sent forth the people, a third part under the hand of Joab, and a third part under the hand of Abishai the son of Zeruiah, Joab’s brother, and a third part under the hand of Ittai the Gittite. And the king said unto the people: ‘I will surely go forth with you myself also.’
3
וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם לֹ֣א תֵצֵ֗א כִּי֩ אִם־נֹ֨ס נָנ֜וּס לֹֽא־יָשִׂ֧ימוּ אֵלֵ֣ינוּ לֵ֗ב וְאִם־יָמֻ֤תוּ חֶצְיֵ֙נוּ֙ לֹא־יָשִׂ֤ימוּ אֵלֵ֙ינוּ֙ לֵ֔ב כִּֽי־עַתָּ֥ה כָמֹ֖נוּ עֲשָׂרָ֣ה אֲלָפִ֑ים וְעַתָּ֣ה ט֔וֹב כִּֽי־תִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ מֵעִ֖יר (לעזיר) [לַעְזֽוֹר]׃ {ס}
But the people said: ‘Thou shalt not go forth; for if we flee away, they will not care for us; neither if half of us die, will they care for us; but thou art worth ten thousand of us: therefore now it is better that thou be ready to succour us out of the city.’
4
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכׇל־הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃
And the king said unto them: ‘What seemeth you best I will do.’ And the king stood by the gate-side, and all the people went out by hundreds and by thousands.
5
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־י֠וֹאָ֠ב וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר לְאַט־לִ֖י לַנַּ֣עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וְכׇל־הָעָ֣ם שָׁמְע֗וּ בְּצַוֺּ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים עַל־דְּבַ֥ר אַבְשָׁלֽוֹם׃
And the king commanded Joab and Abishai and Ittai, saying: ‘Deal gently for my sake with the young man, even with Absalom.’ And all the people heard when the king gave all the captains charge concerning Absalom.
6
וַיֵּצֵ֥א הָעָ֛ם הַשָּׂדֶ֖ה לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה בְּיַ֥עַר אֶפְרָֽיִם׃
So the people went out into the field against Israel; and the battle was in the forest of Ephraim.
7
וַיִּנָּ֤גְפוּ שָׁם֙ עַ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַתְּהִי־שָׁ֞ם הַמַּגֵּפָ֧ה גְדוֹלָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃
And the people of Israel were smitten there before the servants of David, and there was a great slaughter there that day of twenty thousand men.
8
וַתְּהִי־שָׁ֧ם הַמִּלְחָמָ֛ה (נפצות) [נָפ֖וֹצֶת] עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ וַיֶּ֤רֶב הַיַּ֙עַר֙ לֶאֱכֹ֣ל בָּעָ֔ם מֵאֲשֶׁ֥ר אָכְלָ֛ה הַחֶ֖רֶב בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
For the battle was there spread over the face of all the country; and the forest devoured more people that day than the sword devoured.
9
וַיִּקָּרֵא֙ אַבְשָׁל֔וֹם לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וְאַבְשָׁל֞וֹם רֹכֵ֣ב עַל־הַפֶּ֗רֶד וַיָּבֹ֣א הַפֶּ֡רֶד תַּ֣חַת שׂ֩וֹבֶךְ֩ הָאֵלָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה וַיֶּחֱזַ֧ק רֹאשׁ֣וֹ בָאֵלָ֗ה וַיֻּתַּן֙ בֵּ֤ין הַשָּׁמַ֙יִם֙ וּבֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְהַפֶּ֥רֶד אֲשֶׁר־תַּחְתָּ֖יו עָבָֽר׃
And Absalom chanced to meet the servants of David. And Absalom was riding upon his mule, and the mule went under the thick boughs of a great terebinth, and his head caught hold of the terebinth, and he was taken up between the heaven and the earth; and the mule that was under him went on.
10
וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד וַיַּגֵּ֖ד לְיוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ רָאִ֣יתִי אֶת־אַבְשָׁלֹ֔ם תָּל֖וּי בָּאֵלָֽה׃
And a certain man saw it, and told Joab, and said: ‘Behold, I saw Absalom hanging in a terebinth.’
11
וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָאִישׁ֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ וְהִנֵּ֣ה רָאִ֔יתָ וּמַדּ֛וּעַ לֹא־הִכִּית֥וֹ שָׁ֖ם אָ֑רְצָה וְעָלַ֗י לָ֤תֶת לְךָ֙ עֲשָׂ֣רָה כֶ֔סֶף וַחֲגֹרָ֖ה אֶחָֽת׃
And Joab said unto the man that told him: ‘And, behold, thou sawest it, and why didst thou not smite him there to the ground? and I would have had to give thee ten pieces of silver, and a girdle.’
12
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב (ולא) [וְל֨וּ] אָנֹכִ֜י שֹׁקֵ֤ל עַל־כַּפַּי֙ אֶ֣לֶף כֶּ֔סֶף לֹא־אֶשְׁלַ֥ח יָדִ֖י אֶל־בֶּן־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י בְאׇזְנֵ֜ינוּ צִוָּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ אֹ֠תְךָ֠ וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר שִׁמְרוּ־מִ֕י בַּנַּ֖עַר בְּאַבְשָׁלֽוֹם׃
And the man said unto Joab: ‘Though I should receive a thousand pieces of silver in my hand, yet would I not put forth my hand against the king’s son; for in our hearing the king charged thee and Abishai and Ittai, saying: Beware that none touch the young man Absalom.
13
אֽוֹ־עָשִׂ֤יתִי (בנפשו) [בְנַפְשִׁי֙] שֶׁ֔קֶר וְכׇל־דָּבָ֖ר לֹא־יִכָּחֵ֣ד מִן־הַמֶּ֑לֶךְ וְאַתָּ֖ה תִּתְיַצֵּ֥ב מִנֶּֽגֶד׃
Otherwise if I had dealt falsely against mine own life—and there is no matter hid from the king—then thou thyself wouldest have stood aloof.’
14
וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב לֹא־כֵ֖ן אֹחִ֣ילָה לְפָנֶ֑יךָ וַיִּקַּח֩ שְׁלֹשָׁ֨ה שְׁבָטִ֜ים בְּכַפּ֗וֹ וַיִּתְקָעֵם֙ בְּלֵ֣ב אַבְשָׁל֔וֹם עוֹדֶ֥נּוּ חַ֖י בְּלֵ֥ב הָאֵלָֽה׃
Then said Joab: ‘I may not tarry thus with thee.’ And he took three darts in his hand, and thrust them through the heart of Absalom, while he was yet alive in the midst of the terebinth.
15
וַיָּסֹ֙בּוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֣י יוֹאָ֑ב וַיַּכּ֥וּ אֶת־אַבְשָׁל֖וֹם וַיְמִתֻֽהוּ׃
And ten young men that bore Joab’s armour compassed about and smote Absalom, and slew him.
16
וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּ֣שׇׁב הָעָ֔ם מִרְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־חָשַׂ֥ךְ יוֹאָ֖ב אֶת־הָעָֽם׃
And Joab blew the horn, and the people returned from pursuing after Israel; for Joab held back the people.
17
וַיִּקְח֣וּ אֶת־אַבְשָׁל֗וֹם וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֤וֹ בַיַּ֙עַר֙ אֶל־הַפַּ֣חַת הַגָּד֔וֹל וַיַּצִּ֧בוּ עָלָ֛יו גַּל־אֲבָנִ֖ים גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖סוּ אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽו׃
And they took Absalom, and cast him into the great pit in the forest, and raised over him a very great heap of stones; and all Israel fled every one to his tent.—
18
וְאַבְשָׁלֹ֣ם לָקַ֗ח וַיַּצֶּב־ל֤וֹ בְחַיָּו֙ אֶת־מַצֶּ֙בֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעֵֽמֶק־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֤י אָמַר֙ אֵֽין־לִ֣י בֵ֔ן בַּעֲב֖וּר הַזְכִּ֣יר שְׁמִ֑י וַיִּקְרָ֤א לַמַּצֶּ֙בֶת֙ עַל־שְׁמ֔וֹ וַיִּקָּ֤רֵא לָהּ֙ יַ֣ד אַבְשָׁל֔וֹם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
Now Absalom in his life-time had taken and reared up for himself the pillar, which is in the king’s dale; for he said: ‘I have no son to keep my name in remembrance’; and he called the pillar after his own name; and it is called Absalom’s monument unto this day.
19
וַאֲחִימַ֤עַץ בֶּן־צָדוֹק֙ אָמַ֔ר אָר֣וּצָה נָּ֔א וַאֲבַשְּׂרָ֖ה אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־שְׁפָט֥וֹ יְהֹוָ֖ה מִיַּ֥ד אֹיְבָֽיו׃
Then said Ahimaaz the son of Zadok: ‘Let me now run, and bear the king tidings, how that the LORD hath avenged him of his enemies.’
20
וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יוֹאָ֗ב לֹא֩ אִ֨ישׁ בְּשֹׂרָ֤ה אַתָּה֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבִשַּׂרְתָּ֖ בְּי֣וֹם אַחֵ֑ר וְהַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ לֹ֣א תְבַשֵּׂ֔ר כִּֽי־עַל־[כֵּ֥ן] בֶּן־הַמֶּ֖לֶךְ מֵֽת׃
And Joab said unto him: ‘Thou shalt not be the bearer of tidings this day, but thou shalt bear tidings another day; but this day thou shalt bear no tidings, forasmuch as the king’s son is dead.’
21
וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַכּוּשִׁ֔י לֵ֛ךְ הַגֵּ֥ד לַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֑יתָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ כוּשִׁ֛י לְיוֹאָ֖ב וַיָּרֹֽץ׃
Then said Joab to the Cushite: ‘Go tell the king what thou hast seen.’ And the Cushite bowed down unto Joab, and ran.
22
וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד אֲחִימַ֤עַץ בֶּן־צָדוֹק֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־יוֹאָ֔ב וִ֣יהִי מָ֔ה אָרֻֽצָה־נָּ֥א גַם־אָ֖נִי אַחֲרֵ֣י הַכּוּשִׁ֑י וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָֽמָּה־זֶּ֞ה אַתָּ֥ה רָץ֙ בְּנִ֔י וּלְכָ֖ה אֵין־בְּשׂוֹרָ֥ה מֹצֵֽאת׃
Then said Ahimaaz the son of Zadok yet again to Joab: ‘But come what may, let me, I pray thee, also run after the Cushite.’ And Joab said: ‘Wherefore wilt thou run, my son, seeing that thou wilt have no reward for the tidings?’
23
וִיהִי־מָ֣ה אָר֔וּץ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ר֑וּץ וַיָּ֤רׇץ אֲחִימַ֙עַץ֙ דֶּ֣רֶךְ הַכִּכָּ֔ר וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֶת־הַכּוּשִֽׁי׃
’But come what may, [said he,] I will run.’ And he said unto him: ‘Run.’ Then Ahimaaz ran by the way of the Plain, and overran the Cushite.
24
וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין־שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל־גַּ֤ג הַשַּׁ֙עַר֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת־עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ׃
Now David sat between the two gates; and the watchman went up to the roof of the gate unto the wall, and lifted up his eyes, and looked, and behold a man running alone.
25
וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ וַיַּגֵּ֣ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ אִם־לְבַדּ֖וֹ בְּשׂוֹרָ֣ה בְּפִ֑יו וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְקָרֵֽב׃
And the watchman cried, and told the king. And the king said: ‘If he be alone, there is tidings in his mouth.’ And he came apace, and drew near.
26
וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֮ אִישׁ־אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל־הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם־זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר׃
And the watchman saw another man running; and the watchman called unto the porter, and said: ‘Behold another man running alone.’ And the king said: ‘He also bringeth tidings.’
27
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מְרוּצַ֣ת הָרִאשׁ֔וֹן כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן־צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אִֽישׁ־ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל־בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא׃
And the watchman said: ‘I think the running of the foremost is like the running of Ahimaaz the son of Zadok.’ And the king said: ‘He is a good man, and cometh with good tidings.’
28
וַיִּקְרָ֣א אֲחִימַ֗עַץ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה {ס} וַיֹּ֗אמֶר בָּרוּךְ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֤ר סִגַּר֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־נָשְׂא֥וּ אֶת־יָדָ֖ם בַּאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
And Ahimaaz called, and said unto the king: ‘All is well.’ And he bowed down before the king with his face to the earth, and said: ‘Blessed be the LORD thy God, who hath delivered up the men that lifted up their hand against my lord the king.’
29
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ שָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר אֲחִימַ֡עַץ רָאִ֩יתִי֩ הֶהָמ֨וֹן הַגָּד֜וֹל לִ֠שְׁלֹ֠חַ אֶת־עֶ֨בֶד הַמֶּ֤לֶךְ יוֹאָב֙ וְאֶת־עַבְדֶּ֔ךָ וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מָֽה׃
And the king said: ‘Is it well with the young man Absalom?’ And Ahimaaz answered: ‘When Joab sent the king’s servant, and me thy servant, I saw a great tumult, but I knew not what it was.’
30
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ סֹ֖ב הִתְיַצֵּ֣ב כֹּ֑ה וַיִּסֹּ֖ב וַֽיַּעֲמֹֽד׃
And the king said: ‘Turn aside, and stand here.’ And he turned aside, and stood still.
31
וְהִנֵּ֥ה הַכּוּשִׁ֖י בָּ֑א וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִתְבַּשֵּׂר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־שְׁפָטְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַיּ֔וֹם מִיַּ֖ד כׇּל־הַקָּמִ֥ים עָלֶֽיךָ׃ {ס}
And, behold, the Cushite came; and the Cushite said: ‘Tidings for my lord the king; for the LORD hath avenged thee this day of all them that rose up against thee.’
32
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־הַכּוּשִׁ֔י הֲשָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִהְי֤וּ כַנַּ֙עַר֙ אֹֽיְבֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־קָ֥מוּ עָלֶ֖יךָ לְרָעָֽה׃ {ס}
And the king said unto the Cushite: ‘Is it well with the young man Absalom?’ And the Cushite answered: ‘The enemies of my lord the king and all that rise up against thee to do thee hurt, be as that young man is.’
Miqra according to the Masorah · 许可协议: CC BY-SA · 来源
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · 许可协议: Public Domain · 来源
逐字对照 (Hebrew → English · Strong’s)
- וַיֹּ֤אמֶרʼâmarto say
- אֲלֵיהֶם֙ʼêlnear
- הַמֶּ֔לֶךְmeleka king
- אֲשֶׁרʼăsherwho
- יִיטַ֥בyâṭabto be make well
- בְּעֵינֵיכֶ֖םʻayinan eye
- אֶעֱשֶׂ֑הʻâsâhto do or make
- וַיַּעֲמֹ֤דʻâmadto stand
- הַמֶּ֨לֶךְ֙meleka king
- אֶלʼêlnear
- יַ֣דyâda hand (the open one (indicating power
- הַשַּׁ֔עַרshaʻaran opening
- וְכָלkôlthe whole
- הָעָם֙ʻama people
- יָֽצְא֔וּyâradto descend (literally
- לְמֵא֖וֹתmêʼâha hundred
- וְלַאֲלָפִֽיםʼelephhence (the ox's head being the first let
Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).
II Samuel 18:4 in every translation
עברית · Miqra according to the Masorah
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכׇל־הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃
许可协议: CC BY-SA
עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכָל־הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃
许可协议: Public Domain
English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J
The king said to them, "I will do as you see fit." The king stood off to the side of the gate and all the people went forth, by hundreds and by thousands.
许可协议: CC BY
English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)
And the king said unto them: ‘What seemeth you best I will do.’ And the king stood by the gate-side, and all the people went out by hundreds and by thousands.
许可协议: Public Domain
עברית · Tanach with Text Only
ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים
许可协议: Public Domain
עברית · Tanach with Nikkud
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ אֶל־יַד הַשַּׁעַר וְכָל־הָעָם יָצְאוּ לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים׃
许可协议: Public Domain
ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]
האָט דער מלך צו זײ געזאָגט: װאָס איז גוט אין אײַערע אױגן, װעל איך טאָן. און דער מלך האָט זיך געשטעלט בײַן זײַט פֿון טױער, און דאָס גאַנצע פֿאָלק איז אַרױסגעגאַנגען אין הונדערטן און אין טױזנטן.
许可协议: CC0
Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]
Le roi leur dit: "Je ferai ce qu’il vous plaira." Le roi se tint donc près de la porte, et tout le peuple s’avança par corps de cent et corps de mille.
许可协议: Public Domain
Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]
I rzekł do nich król: Jak za dobre uważacie - uczynię. Poczem stanął król podle bramy, podczas gdy cały lud setkami i tysiącami przechodził.
许可协议: Public Domain
Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]
Der König sprach zu ihnen: Was gut ist in euren Augen, will ich tun. Da stellte sich der König an die Seite des Tores und das ganze Volk zog aus zu Hunderten und zu Tausenden.
许可协议: Public Domain
Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]
Tiam la reĝo diris al ili:Kion vi deziras, tion mi faros. Kaj la reĝo stariĝis apud la pordego, kaj la tuta popolo eliris laŭ centoj kaj miloj.
许可协议: Public Domain
Commentary on II Samuel 18:4
Targum Jonathan
עברית
וַאֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא דְתַקִין בְּעֵינֵיכוֹן אַעְבֵּיד וְקָם מַלְכָּא עַל כֵּיבַשׁ אוֹרַח תַּרְעָא וְכָל עַמָא נְפָקוּ לְמָאתָן וּלְאַלְפִין:
Mikraot Gedolot · 许可协议: Public Domain · Full commentary on Sefaria