Job 3:2

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

暂无该语言译本，正在显示English。

3

1 אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ׃ {פ}
After this opened Job his mouth, and cursed his day.

2 וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ And Job spoke, and said:

3 יֹ֣אבַד י֭וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃ Let the day perish wherein I was born, And the night wherein it was said: ‘A man-child is brought forth.’

4 הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י־חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמַּ֑עַל וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃ Let that day be darkness; Let not God inquire after it from above, Neither let the light shine upon it.

5 יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכׇּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם׃ Let darkness and the shadow of death claim it for their own; Let a cloud dwell upon it; Let all that maketh black the day terrify it.

6 הַלַּ֥יְלָה הַהוּא֮ יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל אַל־יִ֭חַדְּ בִּימֵ֣י שָׁנָ֑ה בְּמִסְפַּ֥ר יְ֝רָחִ֗ים אַל־יָבֹֽא׃ As for that night, let thick darkness seize upon it; Let it not rejoice among the days of the year; Let it not come into the number of the months.

7 הִנֵּ֤ה הַלַּ֣יְלָה הַ֭הוּא יְהִ֣י גַלְמ֑וּד אַל־תָּב֖וֹא רְנָנָ֣ה בֽוֹ׃ Lo, let that night be desolate; Let no joyful voice come therein.

8 יִקְּבֻ֥הוּ אֹֽרְרֵי־י֑וֹם הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃ Let them curse it that curse the day, Who are ready to rouse up leviathan.

9 יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֢י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃ Let the stars of the twilight thereof be dark; Let it look for light, but have none; Neither let it behold the eyelids of the morning;

10 כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי׃ Because it shut not up the doors of my [mother’s] womb, Nor hid trouble from mine eyes.

11 לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע׃ Why died I not from the womb? Why did I not perish at birth?

12 מַ֭דּוּעַ קִדְּמ֣וּנִי בִרְכָּ֑יִם וּמַה־שָּׁ֝דַ֗יִם כִּ֣י אִינָֽק׃ Why did the knees receive me? And wherefore the breasts, that I should suck?

13 כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי׃ For now should I have lain still and been quiet; I should have slept; then had I been at rest—

14 עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ׃ With kings and counsellors of the earth, Who built up waste places for themselves;

15 א֣וֹ עִם־שָׂ֭רִים זָהָ֣ב לָהֶ֑ם הַֽמְמַלְאִ֖ים בָּתֵּיהֶ֣ם כָּֽסֶף׃ Or with princes that had gold, Who filled their houses with silver;

16 א֤וֹ כְנֵ֣פֶל טָ֭מוּן לֹ֣א אֶהְיֶ֑ה כְּ֝עֹלְלִ֗ים לֹא־רָ֥אוּ אֽוֹר׃ Or as a hidden untimely birth I had not been; As infants that never saw light.

17 שָׁ֣ם רְ֭שָׁעִים חָ֣דְלוּ רֹ֑גֶז וְשָׁ֥ם יָ֝נ֗וּחוּ יְגִ֣יעֵי כֹֽחַ׃ There the wicked cease from troubling; And there the weary are at rest.

18 יַ֭חַד אֲסִירִ֣ים שַׁאֲנָ֑נוּ לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ ק֣וֹל נֹגֵֽשׂ׃ There the prisoners are at ease together; They hear not the voice of the taskmaster.

19 קָטֹ֣ן וְ֭גָדוֹל שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חׇפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו׃ The small and great are there alike; And the servant is free from his master.

20 לָ֤מָּה יִתֵּ֣ן לְעָמֵ֣ל א֑וֹר וְ֝חַיִּ֗ים לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃ Wherewith is light given to him that is in misery, And life unto the bitter in soul—

21 הַֽמְחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃ Who long for death, but it cometh not; And dig for it more than for hid treasures;

22 הַשְּׂמֵחִ֥ים אֱלֵי־גִ֑יל יָ֝שִׂ֗ישׂוּ כִּ֣י יִמְצְאוּ־קָֽבֶר׃ Who rejoice unto exultation, And are glad, when they can find the grave?—

23 לְ֭גֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּ֣וֹ נִסְתָּ֑רָה וַיָּ֖סֶךְ אֱל֣וֹהַּ בַּעֲדֽוֹ׃ To a man whose way is hid, And whom God hath hedged in?

24 כִּֽי־לִפְנֵ֣י לַ֭חְמִי אַנְחָתִ֣י תָבֹ֑א וַֽיִּתְּכ֥וּ כַ֝מַּ֗יִם שַׁאֲגֹתָֽי׃ For my sighing cometh instead of my food, And my roarings are poured out like water.

25 כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי׃ For the thing which I did fear is come upon me, And that which I was afraid of hath overtaken me.

26 לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי ׀ וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז׃ {פ}
I was not at ease, neither was I quiet, Neither had I rest; but trouble came.

Miqra according to the Masorah · 许可协议: CC BY-SA · 来源
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · 许可协议: Public Domain · 来源

逐字对照 (Hebrew → English · Strong’s)

וַיַּ֥עַןʻânâhto eye or to heed
אִיּ֗וֹבʼÎyôwbIjob
וַיֹּאמַֽרʼâmarto say

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Job 3:2 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

许可协议: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And Job spoke, and said:

许可协议: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

许可协议: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויען איוב ויאמר

许可协议: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃

许可协议: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Iyyov raised his voice and said:

许可协议: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Job prit la parole et dit:

许可协议: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Ijow hub an und sprach:

许可协议: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I odezwał się, i rzekł:

许可协议: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און אִיובֿ האָט זיך אָפּגערופֿן, און האָט געזאָגט:

许可协议: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj Ijob ekparolis, kaj diris:

许可协议: Public Domain

Commentary on Job 3:2

Rashi

English

Job’s Address
Now Job raised his voice Heb. ויען, he cried out, for every expression of עניה in the Torah is only an expression of raising the voice, and the “father” of them all is (Deut. 27:14): “The Levites shall raise their voices (וענו) etc. with a loud voice.”

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · 许可协议: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

ויען איוב - כמו: וענית ואמרת בהביאו הבכורים ויהיה עניינו כמתחיל, או שאלוהו חבריו אחר מלאת שבעת ימים, מה לך? אז ענה להם. וכן: וענית ואמרת בהביאו הבכורים ישאלוהו הכהנים, מה זה? ידוע כי אין בלשון הקדש סימן שיורה על סימן האמצעי ואין בלשונם חוץ מעתיד ועבר, וכל מה שתמצא באיוב שהוא לשון עתיד, הוא בינוני או לשון עבר.

Ibn Ezra on Job -- Daat · 许可协议: Public Domain · Full commentary on Sefaria